מסע לפולין – אוגוסט 2014 (משגב )
לאירית,
נתינה היא תכונה אצילית. כולנו יודעים שנתינה היא מתגמלת , במקרים רבים , את הנותן יותר מאשר את מקבל ולמרות זאת כה מעט מאיתנו התברכו בתכונה זו.
אם נקצין את יכולת הנתינה של אנשים וניקח את גטו וורשה כדוגמא הרי רק מאות בודדות מתוך ה-500000 האסירים היו בעלי יכולת נתינה טוטאלי עד כדי הקרבת חייהם עבור הכלל . כך למשל , קשה עד מאוד למצא אנשים כמו יאנוש קורצ'ק שהלך אל מותו בראש תלמידיו היתומים יחד עם לוחמי המחתרות שלמעשה התאבדו מול האוייב הנאצי .
אנו , כול הקבוצה , אנשים נורמטיבים עומלים לרבות להרחבת משפחתינו ולאושרם של יקירינו וגם עומלים רבות על ההתפתחות העצמית שלנו גם לצורך הפרנסה וגם בכלל.
אך כמה מאיתנו , בזמן מרוץ החיים המדומים לנסיעה באופניים , בזמן הטיסה שלנו בעלייה , כאשר הדופק מזנק ל-170 ואפילו ל-180 פעימות בדקה מסתכלים הצידה על הנוף ועוצרים לרגע להסתכל על עץ?. על פרח?.
כמה מאיתנו , באמצע העלייה , בסללום המטורף של החיים , מקדישים זמן ובאמת עוזרים – תורמים לזולת – לא על מנת לקבל משהו בתמורה אלא, במפני שזה מה שבאמת צריך לעשות?
מעטים , מעטים מידי.
תוצאה טובה של ריצת שליחים נקבעת הרבה בזכות העברת המקל החלקה . מקל הטיול עבר בצורה מופלאה במסע זה. בכול אתר שביקרנו , תודות לך, היה מוכן הנר המתאים, זר הפרחים המתאים, האבן מחוף הים, העפר ממשגב ותמיד עם חיוך נבוך והתרגשות אמיתית של נתינה מצידך. ככול שהתקדם המסע , בכול אירוע שעצרנו , יכולנו לעצום את עינינו , להתרכז בסיפור ולקבל בטיימינג מושלם את ה- TOUCH האישי , המושלם כל כך שלך . כך , שהחוויה הייתה אחרת ומושלמת יותר.
אין לנו את יכולת הנתינה שלך אבל חשוב לנו שתדעי ששמנו לב לכול דבר ודבר שעשית עבורינו ואנו אסירי תודה לך!